סא”ל לירון אפלמן המוצקינאי שומר על הבית

בשבוע שעבר סיים סא”ל לירון אפלמן (35) מקרית מוצקין, את תפקידו כמג”ד “נחשון” בחטיבת “כפיר” וישמש כקצין האג”מ של אוגדת הגולן. “התחושה שלי כעת בגיזרה הצפונית שאני שומר על הבית שלי בקריית מוצקין, שם גדלים שלושת ילדי הקטנים בגילאי 5.5, 7 ו-10.

אימו של אפלמן, ילידת צרפת ועד היום מתגוררת בפריז. בנערותו חי איתה מספר שנים בגילאי העשרה עד שהחליט לעלות ולהתגייס: “תמיד ידעתי שאתגייס לצה”ל. זו היתה תקופת האינתיפדה וחומת מגן. הייתי נחוש בכל התקופה בפריז להגיע לצה”ל. החיים שם היו חוויה אבל הקשר לישראל תמיד היה כל כך חזק בשבילי. רק חיכיתי לסיים את הלימודים ולהתגייס”.

סא”ל אפלמן התגייס כאמור לחטיבת “כפיר” וצמח בגדוד “לביא”, שימש קצין אג”מ בחטיבה, שימש כרע”ן חי”ר בצאלים, וכמג”ד נחשון. כמפקד הגדוד היתה לו חוויה משמעותית שלא ישכח לעולם. “בסופ”ש הראשון שלי היה פיגוע בגיזרה בו נרצחה נערה בת 17. אביה ואחיה נפצעו וזה היה מחזה מזעזע ותחושה קשה. הפיגוע קרה בגיזרה שלי, עלינו לקו ביום רביעי וזה קרה ביום שישי בבוקר. לאחר הפיגוע היינו במירדף אחר החוליה ולבסוף באנו איתם חשבון ותפסנו את מבצעי הפיגוע”.

סא”ל לירון אפלמן עם החיילים שלו. צילום: דובר צה”ל

הרצח של הנערה רנה שנרב ז”ל, זיעזע מדינה שלמה. באוגוסט 2019 היא נרצחה בפיגוע, שם טיילה עם אביה, הרב איתן שנרב ואחיה הבוגר דביר חיים, מפיצוץ מטען שהוטמן במקום.

האח בן ה-19 נפצע בינוני-קשה והאב איתן נפצע קל. השניים חולצו על-ידי לוחמי 669 והוטסו במסוק לבית החולים הדסה עין כרם בירושלים. לאחר מספר שבועות הוא יצא מכלל סכנה ושב לביתו.

איך המשפחה הגיבה לאחר תפיסת החוליה?

זו משפחה אצילית. היא חיזקה את חיילי הגדוד ושיבחה אותם על התפיסה.

איך אתם מתמודדים ביחידה בלחימה בקורונה?

נדרשנו לסגור זמן רב את הבסיס. המפקדים נדרשו לעירנות מוגברת, להקשיב, ולסייע לאנשים. נשענו על הפעילות המבצעית. הצבא לא יכול לעצור מלכת. ביצענו פעילות מבצעית משמעותית, כולל אימונים, וכך החזקנו אחד את השני. עברנו ביחד את הסגר בבסיס.

גם עכשיו הקורונה מלווה את החיילים. הגדוד לא נמצא בסגר, ישנה אחריות, שמירה על נהלים והנחיות מחמירות. לשמחתי, בכל התקופה הזו אין אף חייל חולה מהגדוד.

בשנים האחרונות קריית מוצקין מובילה את נתוני הגיוס לצה”ל עם חיילים מצטיינים במגוון יחידות. החינוך בא מהבית?

בוודאי. החינוך מגיע מהבית וממסגרות החינוך. זה לא נבנה ביום אחד. זה חינוך עם תרומה לקהילה ולשירות משמעותי. מסגרות החינוך העירוניות בשילוב ההורים, משמש תשתית טובה למוטיבציה גבוהה לשירות משמעותי. יש מקום שצריך לתרום, לסייע ולשרת ואת זה אני אומר לחיילים שלי. יש להם זכות גדולה לפעילות משמעותית.

מה קריית מוצקין בשבילך?

זה הבית שלי. הלב. לשם אני חוזר פעם בשבועיים, למשפחה, לחוויות, לסביבה ולאנשים.

יש פינת חמד בעיר שאתה אוהב?

אני גר בנווה גנים, אוהב ללכת עם הילדים לגני המשחקים, הכל מוצל, וברמה האישית מאד אוהב לרוץ עד צומת מוצארט ובחזרה.

על מה אתה לא מוותר כשאתה חוזר הביתה?

על החלה של אישתי, שאופה חלות מדי שבת ועל הזמן עם הילדים. אני משתדל למצות את הזמן איתם עד תום. ברור שאני “מת” גם על האוכל של חמותי. שניצלים ברמה הכי גבוהה, כל שבת בצהריים פק”ל.

שאיפות לעתיד?

כל עוד אני מרגיש שאני טוב במה שאני עושה והצבא רואה את זה איתי עין בעין, אז אני אמשיך לרוץ קדימה עד שיגידו לי לעצור.

על השירות המשמעותי של סא”ל אפלמן, אמר ראש העיר, חיים צורי: “לירון בנה את ביתו בקריה ומשרת כמפקד בכיר במערך הלוחם של צה”ל. דבריו על קריית מוצקין מרגשים. אני מאמין בדור הצעיר שלנו ומפקדים כמו לירון, משמשים דוגמא ומופת למסירות, חריצות ואומץ לב.