קטין שנולד לאישה נשואה מרומן מחוץ לנישואין לא הוכרז כממזר ומקבל מזונות מאביו הביולוגי (המאהב)

בפסק דין תקדימי שניקבע בבית המשפט העליון, בפני המשנה לנשיאה א’ רובינשטיין, ניקבע כי ילד שנולד כתוצאה מרומן מחוץ לנישואין, תבע את מזונותיו מהאדם שהביא אותו לעולם ולא הוכרז כממזר. הילד, באמצעות עו”ד איילה תל-פז, זכה לקבל את מלוא המזונות מאביו הביולוגי (המאהב).

הסיטואציה לכאורה היא פשוטה, אך ההשלכות שלה קשות מכל בחינה שהיא. אישה שהיתה נשואה לאדם אחד, ניהלה רומן עם גבר נשוי אחר וכתוצאה מהרומן נולד לשניהם ילד.

שני המעורבים בסיפור הינם אנשים בתפקידים בכירים במערכת הביטחון של מדינת ישראל. בעלה של האישה, לא היה מוכן להכיר בו (למרות שהוא רשום במשרד הפנים כאביו של הקטין), ואביו הביולוגי גם הוא לא היה מוכן להכיר בו.

הילד רשום בכל רישומי משרד הפנים כבנו של הבעל החוקי, ולפי חוקי מדינת ישראל, קיימת לילד הזכות לתבוע את מזונותיו מהבעל (שכן הוא אביו הרשום) והבעל ישלם לו את מזונותיו, למרות שהוא אינו בנו כלל.

קביעת אבהות נעשית במדינת ישראל באמצעות בדיקת רקמות, והמדינה נותנת את הסכמתה לביצוע בדיקה שכזו, רק כאשר אין חשש לממזרות.

ממזרות הינה הגדרה קשה לכל אדם יהודי במדינת ישראל, שכן דינו של ממזר, כי לא יבוא בקהל ישראל 10 דורות אחריו.

בשל העובדה כי הילד נולד מאדם אחר מחוץ לנישואין, יש חשש כי ייחשב כממזר ולכן לא ניתן לבצע בדיקת רקמות. הלכה למעשה, לא ניתן ולא איפשרו במערכת המשפט לנהל אף הליך משפטי כדי לבדוק את הטענה, שהילד הוא בנו של אדם שלישי.

במצב הקיים, הבעל סירב להכיר בילד כבנו וסירב לשלם את מזונותיו, וגם האב הביולוגי התנער מהילד והיה שקוע בחיי נישואיו ובהבאת ילדים נוספים לעולם.

במדינת ישראל נימצאים ילדים רבים במצב שכזה, והתוצאה המשפטית והמעשית שהיתה עד כה, כי הם נשארו ללא הכרה וללא מזונות.

עוד תוצאה בלתי נסבלת היא, שבמקרים רבים, בעלים שסבלו כתוצאה מהרומן האסור, נאלצו לשלם מזונות עבור ילד שנולד כתוצאה מרומן אסור זה והם אינם ההורים האמיתיים.

לראשונה בישראל, ילד תבע באמצעות עו”ד איילה תל-פז, הכרה ומזונות מהאב הביולוגי המאהב (ולא מהבעל שהיה רשום ברישומי משרד הפנים כאביו), ובהליכים משפטיים ארוכים שהגיעו עד לבית המשפט העליון, הוא קיבל את כל מזונותיו מהאב הביולוגי (המאהב).

מהלך זה התאפשר בזכות גישה משפטית, שדרשה להעמיד את טובת הילד והזכות שלו לקבל הכרה ומזונות מאביו הביולוגי. התביעה דרשה כי תהיה בדיקת אבהות האב הביולוגי (המאהב) באמצעות הוכחות וראיות “אזרחיות” ולא באמצעות בדיקת רקמות וכלים “דתיים”.

עו”ד איילה תל-פז: “הגישה המשפטית המקדשת את זכויות הילד ונעשית כתביעה “אזרחית”, איפשרה כאמור להביא את התוצאה הנכונה, שבה הילד קיבל את מזונותיו מהאב, הנטען כאביו שהביא אותו לעולם, ובאותה נשימה הוא לא יישא את כתם הממזרות”.