במדינה נורמאלית, בחירות מתקיימות פעם בארבע שנים. במדינות פחות יציבות, זה קורה פעם בשנתיים. ורק בישראל מתקיימת כיום מערכת בחירות שנייה תוך חצי שנה, ואם סופרים גם את מערכת הבחירות לרשויות המקומיות, בחודש אוקטובר שעבר, מדובר בשלוש מערכות בחירות תוך שנה. ראש עיריית קרית ביאליק, אלי דוקורסקי, טוען שזו הסיבה העיקרית לכך, שברחובות לא מורגש כלל שאנחנו חודשיים וחצי לפני יום הבוחר. “כולם מותשים”, מציין דוקורסקי, “מאוד קשה לנהל עוד מערכת בחירות היום, אחרי הבחירות לרשויות והבחירות לכנסת. לכן לא רואים כל אווירת בחירות”.
עד כמה קרית ביאליק יכולה להיפגע, אם בכלל, בגלל הבחירות הללו?
אין כל חשש לכך. נכון, יש לי דיעות פוליטיות וכולם מכירים אותן, אבל במשך השנים עיריית קרית ביאליק בראשותי, ידעה לקיים מערכות עבודה תקינות עם כל השרים, ולא משנה מאיזו מפלגה היו. בוז’י הרצוג הביא בזמנו פרוייקטים לעיר וגם יאיר לפיד, היה זה שחתם איתנו על הסכם הגג. בעיניי אין משמעות מי השר, כי ברגע שעירייה באה מוכנה לפגישות ויודעת מה מגיע לה ומה היא צריכה לבקש, היא גם תקבל. כמובן שלאורך השנים גם ידענו לשמור על יחסי עבודה תקינים עם הפקידות הגבוהה. בלי קשר לזהות האנשים שיישבו במשרדי הממשלה, אנחנו נדע לקבל את התקציבים שהעיר צריכה.
אנחנו כבר שנה בתוך מערכת בחירות מתמשכת. עד כמה זה משפיע על היכולת לקבל תקציבים?
למעשה, כבר שנה אנחנו במצב של HOLD. קשה לקדם פרוייקטים חדשים. מה שכבר אושר, מגיע, אבל נושאים חדשים תקועים. יש אווירה של סוף תקופה בכמה משרדי ממשלה. בשני משרדים, תחבורה וחינוך, גם התחלפו השרים. היועץ המשפטי לממשלה פירסם הנחיות שמקשות על השרים לאשר פרוייקטים חדשים. אני מחכה להיות אחרי 17 בספטמבר, כדי שנוכל לחזור ולעבוד במלוא הקצב. יש לנו עוד הרבה רעיונות והרבה עבודה, כדי לבנות עיר לתפארת.