בית הדין לעבודה בחיפה, נאלץ להחליט, האם הזזת הראש מעלה ומטה בתנועה חדשה וחזקה, על מנת להרים או להוריד את החלק של הקסדה המגן על הפנים, היא תנועה הגורמת לפגיעה בצוואר?
הקושיה החלה כשמסגר-רתך באמצע שנות ה-60 לחייו, שעבד 36 שנים ברפא”ל, פנה למוסד לביטוח לאומי בדרישה, להכיר בו כ”נפגע עבודה”, בשל פגיעה בעמוד שידרה צווארי, אולם תביעתו נדחתה.
באמצעות עו”ד סאמי אבו ורדה מחיפה, מומחה בתביעות ביטוח לאומי ונזקי גוף, הוגשה התביעה בטענה, שהזזת המסכה כדי שתגן על עיניו של הרתך, נעשית ללא מגע יד, רק בהזזת הראש בצורה חדה, פעמים רבות במהלך כל יום עבודה.
“כל תנועה כזאת, גרמה לנזק זעיר אשר לא אובחן באותה עת, אך בהצטברות כל הנזקים זה על גביי זה במשך השנים הרבות, כתוצאה מהתנועות החוזרות ונישנות שביצע התובע במסגרת עבודתו נגרם לו ליקוי בצוואר”. נכתב בתביעה.
לדברי עורך הדין, יש להכיר בכך כ”פגיעה בעבודה” בדרך של “מחלת מקצוע”, או על פי תורת המיקרוטראומה, שקיימות פגיעות זעירות חוזרות ונישנות, שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר ובמהלך הזמן הצטברות הנזקים גרמה לנזק ממשי.
במהלך הדיונים נתן רופא מומחה מטעם בית הדין חוות דעת, כי הפגיעה בצוואר של הרתך נגרמה בשל תנועות הצוואר שלו. בעקבות זאת, הודיע הביטוח הלאומי כי הוא מכיר בהפרעה הצווארית כ”פגיעה בעבודה” ונשיא בית הדין, השופט אלכס קוגן, נתן לכך תוקף של פסק דין.
