בית המשפט לענייני משפחה בקריות, דחה על הסף תביעה לתשלום פיצויים, בסך 196 אלף שקלים, שהגיש אב נגד גרושתו תושבת האיזור, ונגד הפנימייה בה שוהים ילדיו. על פרטי התביעה חל איסור פירסום וכל פרט מזהה לגביי המעורבים בפרשה.
מהתביעה עולה, כי בני הזוג התגרשו לפני מספר שנים ובמסגרת הסכם הגירושין, ניפגש האב עם שני הילדים בבית האם באיזור, עד הגעתם לגיל שלוש, אז עבר האב למרכז, הקים משפחה וניתק כל קשר עם ילדיו.
כעבור 13 שנים נודע לו, כי גרושתו הכניסה את הילדים למסגרת של פנימייה, מבלי לבקש את הסכמתו. בתביעה שהגיש טען, כי הדבר גרם לו עוגמת נפש וכן לנזקים ממוניים. לטענתו, גם גרושתו וגם הפנימייה נהגו ברשלנות והפרת חובה חקוקה מצידם, עת רשמו את שני בניו הקטינים לפנימייה, מבלי שביקשו וקיבלו אישורו לכך, זאת חרף העובדה, שהוא גרוש מהאם ועדיין הינו אפוטרופוס טבעי על שני הקטינים.
האם והפנימייה דרשו לבטל את התביעה, בטענה כי האב הוא שניתק כל קשר עם ילדיו במשך 13 שנים, למרות שהמשיך לשלם דמי מזונות, ואין לו על מה להלין אלא על עצמו במצב שנוצר.
במהלך הדיונים התברר, כי הפנימייה או מי מטעמה, כאשר היא קולטת ילדים ומופקדת על רישומם למוסדות החינוך, חבה חובת זהירות כלפיי ההורה שאינו רושם את הילד, העלול להיפגע מהרישום לפנימייה וזאת במקרים של הורים גרושים או פרודים, ולכן יש חובה לדווח להם על רישום הילד לפנימייה.
עם זאת קבע השופט ניר זיתוני: “אין הוא (האב) זכאי לפיצוי בגין הפרת חובה חקוקה, משום שבהתאם לסעיף 63(א) לפקודת הנזיקין, על מנת לזכות בפיצוי בגין הפרת חובה חקוקה, חייב האב להוכיח נזק, שאליו התכוון המחוקק. בענייננו ספק אם לאב נגרם נזק כלשהו, לאור תרומתו המשמעותית והמכרעת לנתק בינו לבין הקטינים, כפי שהובהר בפרק הדן בעוולת הרשלנות”.
האב גם חוייב לשלם הוצאות ושכר טירחת עורך דין בסך כ-25 אלף שקלים, לאם, לפנימייה ולמשרד החינוך.
