“בעלי המציא שבגדתי בו ועל זה הוא ישלם”
מופלטה רותחת עברה בין בני זוג בתחילת שנות השלושים לחייהם, אשר נישאו לפני שנה וחצי, בטקס מרהיב בנוכחות אלף מוזמנים. השניים הכירו כשלמדו יחדיו משפטים ואחרי חמש שנות היכרות נישאו והאהבה לא ידעה גבולות.
במהלך טקס החופה לעיני כאלף איש, נקב הבעל בסכום של מיליון שקלים בכתובה. “הזוג הזה לעולם לא יתגרש. הם כל כך מתאימים האחד לשני”, אמרו אז החברים. פחות משנה אחרי הנישואין נתגלו הבקיעים הראשונים. הבעל חשד כי אישתו בוגדת בו. לדבריו, אין לו הוכחות אבל התנהגותה מוזרה.
כדי להשתחרר מתשלום הכתובה טען הבעל להגנתו, כי הנישואים אינם כשרים, מאחר וענד לאישתו את טבעת הנישואין בניגוד להלכה, על אצבע יד שמאל. “החתן יענוד את טבעת הנישואין על האצבע המורה של יד ימין של הכלה שלו, מתוך מחשבה על ירושלים, כדבר המימרא “אם אשכחך ירושלים”. לדבריו, היא הושיטה את יד שמאל ולכן ענד לה את הטבעת על אצבע המורה ביד שמאל.
ההלכה קובעת במפורש, “כי רק לאחר הטקס תוכל הכלה להעביר את הטבעת לכל אצבע אחרת שעליה היא תרצה לענוד אותה…”
האישה טוענת: “בעלי מחפש תירוצים מתחת לאדמה כדי לא לשלם את הכתובה. הוא המציא שבגדתי בו ועל זה הוא ישלם… עכשיו הוא טוען כי טקס החופה פסול”. באמצעות עורכת הדין שרין סולן, מבקשת האישה את מלוא הכתובה ופיצויים על נזקים נפשיים שבעלה גרם לה. בין היתר טוענת האישה: “עניין הטבעת בטל בשישים ולא ראוי לתגובה. הכל נעשה כדת וכדין בנוכחות עדים והרב המכובד שהשיא אותנו”.
הבעל טוען, כי הסיבה היחידה שהוא מבקש בגינה להתגרש, היא בגידת אישתו. בנוסף הוא טוען: “אני פטור מכתובה כי החופה אינה כשרה. בנוסף, אישה בוגדת לא ראויה לכתובה”. עו”ד סולן טוענת, כי תרגיל הטבעת הוא ילדותי וגם אם יתברר כי נפלה טעות, היא אינה פוסלת את הכתובה והנישואין”.