שלף אקדח אוויר לעבר נהג פרוע במהלך עימות בכביש

דם חם: סיכסוך מטופש בין שני נהגים בכביש, גלש לאיום בנשק ולהגשת כתב אישום.

.

באחד הבקרים של חודש אפריל בשנה שעברה, חש נהג ג’יפ, כי רכב מסוג פולקסווגן עבר קרוב מדי אליו וסיכן את שלומו. נהג הג’יפ לחץ על דוושת הגז, נצמד לצידו של רכב הפולקסווגן, והניף את ידו מהחלון בתנועות בירור עצבניות ותקיעות צופר. בתגובה הניף לעברו נהג הפולקסווגן אצבע משולשת. נהג הג’יפ לא נשאר חייב והחל לחתוך אותו בנהיגה פראית, באופן שלטענת נהג הפולקסווגן, סיכן את חייו.

.

לדברי עו”ד עמרי לשם, המייצג את נהג הפולקסווגן, מרשו שלף בשלב זה אקדח אוויר, שנראה כמו אקדח אמיתי, הראה אותו לנהג הג’יפ, ושאל אותו: “אתה רוצה להרוג אותי? קח תהרוג אותי”. נהג הג’יפ נבהל, ניתק מגע והתקשר למשטרה, תוך שהוא מדווח על מספר הרישוי של נהג הפולקסווגן.

.

המשטרה עיכבה את נהג הפולקסווגן לתישאול וערכה חיפוש ברכבו. משם, לאחר שהוצאה ממנו הודאה במקום, הוא נלקח לחקירה בתחנת המשטרה. בהמשך הוגש נגדו כתב אישום, בו נטען, כי איים על עובר דרך במטרה להפחידו או להקניטו.

.

באמצעות עו”ד עמרי לשם, הגיש נהג הפולקסווגן את טענותיו המקדמיות לבית המשפט. בין השאר טען עו”ד לשם, כי מרשו הציג את אקדח האוויר רק מתוך הגנה עצמית, ואף לא הוציא אותו מהנרתיק. הוא עשה כן, היות שחש כי הוא נתון בסכנת חיים מיידית, עקב נהיגתו הפרועה בכביש של נהג הג’יפ.

.

בנוסף, טען עו”ד לשם, כי בפועל לא נגרם כל נזק, אלא להיפך, נמנע נזק כבד, שכן אין לדעת כיצד נהג הג’יפ היה ממשיך להתנהל, אלמלא האקדח.

.

לדברי נהג הפולקסווגן, הוא מחזיק באקדח האוויר בדיוק למטרות אלה, שכן למרבה הצער, בעבודתו כנהג, הוא נתקל על בסיס שבועי בנהגים עבריינים, שפורקים את תסכוליהם על הכביש בנהיגה פרועה ומסכנת חיים.

.

עוד טען הנהג באמצעות עו”ד לשם, כי בחקירתו על ידי המשטרה נפלו פגמים, שכן בזמן שעוכב לחקירה, לא פורטו בפניו זכויותיו הבסיסיות, כמו הזכות לקבל ייעוץ מעורך דין, לשמור על זכות השתיקה, להבין מה הם החשדות כלפיו וכו’. “כל אלו נחשפו באוזניו רק אחרי שכבר התוודה על שאירע קודם לכן”, טען עו”ד לשם, “למעשה, רק אחרי שהנאשם הודה, שקודם לכן היה בחזקתו אקדח אוויר, הוא הוזהר כדין”.

.

מנגד, נהג הג’יפ ביקש לסגור את תיק החקירה שנפתח עקב תלונתו, וזאת, לדברי עו”ד לשם, ככל הנראה מתוך חשש, שהתנהגותו תהיה לו לרועץ ויובן, כי “הקורבן” הוא למעשה הפושע.

.

“המתלונן ירד מהעניין בבת אחת בסיום חקירתו”, דברי עו”ד לשם, “ניכר כי חשש שהתנהגותו תתהפך עליו, ייתכן שזו לא הפעם הראשונה שלו בתחנת משטרה, והוא מודע לכך, שכל הודעה יכולה להפוך באחת לחקירה באזהרה, מה שהיה ראוי שיעשה גם כאן, ולא נעשה”.