חלום בלהות: מחדל רפואי או הזנחה מתמשכת. זה הסיפור של צעיר, שהיה בחודש יוני 2018, בן 24, כשהגיע למרפאה במקום מגוריו. הצעיר התלונן באוזני רופא המשפחה על קושי בנשימה, כאבים בחזה, דופק מהיר, שיעול ועייפות. בתיעוד הביקור נרשם הסיכום של אותו רופא: “מצב כללי טוב, אודם בגרון ללא תפליט, ריאות כניסה טובה ושווה, לב וקולות סדירים ללא אוושות”. כעבור 3 חודשים חזר הצעיר אל רופא המשפחה, עם אותן תלונות, וכך שוב בסוף 2018 וגם בשנים 2019 ו-2020. בכל סיכומי הביקורים כתב רופא המשפחה את אותם ממצאים בדיוק, מילה במילה, גם כשהצעיר ציין, כי ההתקפים מחמירים.
רק במרץ 2020, כשהצעיר פנה לרופא אחר, הוא הופנה למיון, שם אובחן אצלו חזה אוויר ספונטני גדול (כניסת אוויר אל חלל קרום הריאה, מצב שמגביל את היכולת של הריאה להתרחב וגורם לאיבר זה נזק מצטבר). כתוצאה מכך נדרש הצעיר לעבור ניתוח בהרדמה מלאה, שכלל כריתה של חלק מהריאה. בעקבות הניתוח סובל הגבר, כיום כבן 28, מירידה של ממש בתפקודי הנשימה ומכאבים בחזה.
הסבל והמגבלה התפקודית המשמעותית הובילו את הגבר אל עורך הדין איאד מטאנס, מומחה לדיני נזיקין ורשלנות רפואית. לצורך הגשת תביעה, גייס עוה”ד מטאנס את פרופ’ אורן פרוכטר, מנהל מחלקת ריאות וטיפול נמרץ נשימתי ב”וולפסון”. חוות הדעת של פרופ’ פרוכטר מותח ביקורת קשה על רופא המשפחה, שפיספס שוב ושוב את היווצרות חזה האוויר המסוכן. “לכל אורך תקופה זו, ולמרות המשך התלונות, לא הופנה הצעיר ולו פעם אחת להדמיה של בית החזה”, כתב פרופ’ פרוכטר. “כמו כן לא הופנה החולה מעולם על ידי רופא המשפחה לביצוע של תפקודי נשימה”. לדברי המומחה הוותיק, אשר משמש גם כפוסק מוסמך מטעם המוסד לביטוח לאומי, בדיקות אלה היו מגלות מבעוד מועד, את השינויים הריאתיים ומאפשרות מתן טיפול מתאים, טיפול ש”בסבירות גבוהה היה יכול למנוע או להקטין את היקף הניתוח הנדרש, ולמנוע את הנכות הנשימתית”.
עוד מציינת חוות הדעת, כי לצעיר נגרמה נכות צמיתה בשיעור 40% כתוצאה מכריתת חלק מהריאה. בהתאם כוללת התביעה, דרישה לפיצוי בשל הפסדי שכר, החזרים עבור הוצאות הטיפולים הרפואיים, נסיעות לקבלתם, תרופות, עזרת צד ג’ ונלוות. בנוסף, פיצוי הולם בגין הכאב הפיזי והסבל הנפשי. התביעה תתברר בבית משפט השלום בחיפה.
