במהלך ה”פסטיבל” שנערך לאחרונה, סביב שובה של נעמה יששכר, ששוחררה מהכלא הרוסי, תהו רבים, איך ייתכן שהמדינה עושה מאמץ כה גדול להחזיר הביתה צעירה שהסתבכה בפרשת סמים, אך לא עושה את אותו מאמץ להחזיר את גופות שני החיילים, הדר גולדין ואורון שאול, שנמצאות בידי חמאס מאז מבצע “צוק איתן”. את אותה שאלה שואלת גם לאה גולדין, אימו של הדר, המשוכנעת שראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא עושה הכל כדי להחזיר את גופות הבנים. “התרגשתי עבור אימה של נעמה, וגם עבור נעמה עצמה”, פותחת גולדין, “אבל איך אפשר להשוות בין המקרים? כאן מדובר בצעירה שהסתבכה, קיבלה עונש לא מידתי, הוכנסה לכלא וניתנה לה חנינה. במקרה זה, נתניהו ידע להפעיל את כל כוחו וכובד משקלו, להטיס מטוסים ולהביא אותה הביתה. אם היה עושה פרומיל מכך עבור הדר ואורון, הם כבר היו מזמן בבית. מספיק שהיה אומר מילה לפוטין וטראמפ. אבל כדי שזה יקרה, עליו לרצות זאת, והוא לא באמת רוצה. הדוגמא של נעמה, היא ההוכחה שהוא לא רוצה להחזיר את הבנים. כל אימא שיש לה חייל בצבא, חייבת לומר: ‘עד כאן, תחזירו את הבנים לפני שאתם נותנים מתנות לאויב'”.
גולדין (64), ילידת חיפה, היא בעלת תואר ד”ר מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון, ונחשבת למומחית בתחום הנדסת תוכנה, תהליכי פיתוח והבטחת איכות תוכנה. החל משנות ה-80, שימשה בתפקידים טכניים וניהוליים שונים, בין השאר בחברות “נייס” ו”קומברס”. היום היא מכהנת כמנכ”לית חברת הייעוץ Golden Solutions ויו”ר של אגודת IEEE Computer Society (הסניף הישראלי). היא עבדה עם חברות וגופים גדולים, ובהם רפא”ל והתעשייה האווירית, והיתה שותפה בפרוייקט למיחשוב המידע של חקר הסרטן בקולג’ האוניברסיטאי של לונדון (UCL). כמו כן, כיהנה כראש המחלקה להנדסת תוכנה ב”מכללה האקדמית להנדסה ירושלים” ובמכללת “שנקר”.
גולדין מתגוררת בכפר סבא עם בעלה, ההיסטוריון פרופ’ שמחה גולדין, ולשניים נולדו ארבעה ילדים, איילת, חמי והתאומים הדר וצור. הדר, שהיה קצין בפלס”ר גבעתי, נלקח בשבי החמאס במהלך קרב ברפיח במבצע “צוק איתן”, וכעבור יממה הוכרז כחלל צה”ל. ההחלטה התקבלה לאחר הקמת בית דין מיוחד, בראשות הרב הצבאי הראשי דאז, רפי פרץ, שבחן את הממצאים, אשר הובאו משטח הלחימה.
“הדר נהרג ב-1 באוגוסט 2014. הוא נהרג ונחטף שעתיים לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת האש”, מספרת גולדין. “חמאס תקף כוח ‘גבעתי’, הרג שלושה חיילים וחטף את הדר אל תוך מנהרה, ומאז הם מחזיקים בו. סגן איתן פונד, חברו הגיבור, נכנס למנהרה ומצא את בגדיו (פונד, היום בדרגת סרן, קיבל את עיטור המופת על התנהלותו ואומץ ליבו בקרב ובמבצע – א”ג). בעקבות זאת, כעבור 36 שעות, הוכרז הדר כחלל צה”ל. עפ”י המצאים הפורנזיים שנמצאו בשטח, נקבע שאין סיכוי שנשאר בחיים. זה אירוע שלא היה כדוגמתו בתולדות מדינת ישראל. קצין צה”ל נחטף, תוך כדי מלחמה, ומכריזים עליו כחלל. עוד לפני כן נחטף אורון, והיה מי שרצה “לנקות שולחן” מהר מאוד, והוכרז עליהם כחללים. רק כעבור שנתיים, הבנו שהדר רשום ברשומות כחלל, וכלל לא מופיע כנעדר או שבוי, כך שלא היתה סיבה לחפש אחריו ולדרוש אותו. בעבודה סיזיפית, הצלחנו לשנות את הסטטוס הזה, אצל ראש אכ”א, והיום הדר מוכרז כ”חלל במעמד שבוי ונעדר”. רק אז הוחל בטיפול להחזירו, כי אם מישהו מוכרז כחלל צה”ל, מה כבר אפשר לעשות?
קיבלתם את קביעת צה”ל, שהוא נהרג?
משפחת שאול הטילה ספק, ואילו אנחנו קיבלנו את ההחלטה. קיבלנו את הגדרת המדינה, כי גם אין דבר אחר, הרי חמאס לא נותן כל מידע. כשהחלו התהלוכות על הגדר, הם לקחו ארון מתים ושמו בו את תמונות שני החיילים שלנו ושל שני האזרחים שנמצאים בעזה, כשהם לבושים במדים, כאילו כולם בחיים. הדר בידי החמאס, וזו המציאות שלנו.
אתם מאמינים למערכת הביטחון, שהיא מטפלת בהחזרת הבנים?
כמו כל המשפחות הקודמות, שבניהן נשארו בידי האויב, גם אנחנו נתנו אמון במערכת. תמיד אמרו לנו, “אל תדברו, זה רק יעלה את המחיר שהם ידרשו”. זו מילת הקסם, “המחיר”. גם בעלי וגם אני עובדים עם מערכת הביטחון, ובאמת האמנו שעושים הכל כדי שהם יחזרו. בדיעבד, מכרו לנו לוקשים, לא עשו כלום.
איך המצב היום?
עפ”י מדיניות הממשלה, אנחנו נותנים מתנות לחמאס. זה נראה כמו מכירת חיסול. נותנים להם בולדוזרים לצד קרמבו, נותנים ולא מבקשים בחזרה. שאלנו: “איך יכול להיות?”, וענו שזה לא קשור. זה מטריף את השכל.
זה לא פשוט להחזיק במשך שנים בתודעה הציבורית את עניין הבנים?
נכון, זה באמת לא קל, אבל אני חושבת, שבתודעה הציבורית נצרב שמבצע “צוק איתן” לא ייגמר עד שהבנים שלנו יחזרו הביתה.
מה ההזדמנות הכי גדולה שהוחמצה?
הדר נהרג בעת הפסקת אש, ולא בעת לחימה. הקהילה הבינלאומית, שהיתה ערבה להפסקת האש הזו, צריכה לקחת אחריות על הפרתה מצד חמאס. “חרשנו” את העולם בנושא הזה. בתקופת מימשל אובמה, לא היה עם מי לדבר, אך כשהשילטון התחלף, נפגשנו עם שגרירת ארה”ב באו”ם דאז, ניקי היילי, והסברנו לה את נסיבות מותו של הדר. באותה תקופה היה עו”ד מקנדה, ארווין קוטלר, שהתגייס למען הדר. הצלחנו ליצור דעת קהל שאומרת, שלא ייתכן שחמאס ייהנה מצד אחד מפירות של סיוע הומניטרי, ומצד שני, יפגע בחוק ההומניטרי, כלומר יפגע בחיילים בעת הפסקת אש ולא יחזיר אותם. הופעתי באו”ם, נפגשנו עם המזכ”ל, ולבסוף היתה החלטה, שהחזקת שני החיילים היא הפרה של החוק הבינלאומי ההומניטרי. גם היתה החלטה על כך של מועצת הביטחון, “החלטה 2474”, במסגרתה יצאה הכרזה להחזיר את החיילים ללא תנאי.
מה עשיתם מאז?
אנו מסתובבים באירופה ומגיעים למדינות שתורמות סיוע הומניטרי לעזה. אנחנו מסבירים שם, שזו אחריות שלהם לדאוג לקיום החוק ההומניטרי ולהחזיר את הבנים. היינו בכל יבשת אירופה וגם בארה”ב, ב”בית הלבן”. אתה יודע מי לא אמר מילה בעניין הזה? ממשלת ישראל והעומד בראשה.
איך את מסבירה את זה?
יש כאן מדיניות של השתקה. זה משגע אותנו. כאן רק מדברים על המחיר. הכל בגלל עיסקת שליט, במסגרתה שוחררו 1,027 מחבלים, כולל יחיא סנוואר, שהוא היום מנהיג החמאס ברצועת עזה. מדובר בארכי מחבל, אותו הפכו למשיח. מי שיחרר אותו? נתניהו. שנה לאחר המבצע, חבר של הדר אמר, שחייבים לשנות את המשוואה ולא לדבר יותר על המחיר שאנו משלמים, אלא לגרום לחמאס לשלם מחיר, בעקבותיו יחזיר את החיילים. ומה קרה מאז? הכסף הקטארי עובר חופשי.
שאלת את נתניהו, איך זה יכול לקרות?
בוודאי, והוא ענה שזה לא קשור. אז מה כן קשור? למה לתת סיוע הומניטרי לגוף שמפר את החוק ההומניטרי? כדי להבטיח שקט, משלמים להם. פגשתי באירופה ידידה של קטאר, שונאת ישראל לא קטנה, ואפילו היא אמרה, שעבור עשרות מיליוני הדולרים שהקטארים מעבירים להם, חמאס היה כבר צריך להחזיר את הדר. הבעייה היא, שאף אחד לא דורש זאת מהם.
מה קרה מאז פנייתכם לבית המשפט?
אתה יודע מה היחס של ביבי לבתי משפט, זה לא השתנה. לאחרונה היינו בברלין, הנשיא ריבלין לקח אותנו איתו, ובנאום בפרלמנט שם, הוא אמר: “יש פה שתי משפחות, גולדין ושאול, שבניהן נמצאים אצל החמאס, ואתם, עפ”י החוק, חייבים להחזירם”. זו היתה הפעם הראשונה, שקול ממלכתי זעק את זעקתנו. לגרמנים יש יכולת וגם נכונות לסייע.
מה צריך לעשות מחר בבוקר?
צריך להגיד: “לא מכניסים סחורות לעזה בלי להחזיר את הבנים”. הגרמנים, שתורמים להם 100 מיליון דולר בשנה, צריכים לעשות זאת.
יש סיכוי לכך?
אם לא יהיה מי שיקלקל ויהרוס, זה יקרה. נתניהו אומר, שאם לא ייכנסו סחורות לעזה, תהיה מלחמה. לא אמרנו: “אל תאפשר להם הכנסת מזון ותרופות”, אבל מה לגביי מפעלי היי טק ובתי חולים, למשל? הכל הם עושים כדי שיהיה שקט? ועל איזה שקט מדובר? מדי יום שולחים לנו בלונים מתפוצצים. חברים בעוטף עזה סיפרו לנו, שבתקופה האחרונה גם משגרים קונדומים לעבר ישראל, כדי להשפיל אותנו. ובכל זאת משחררים מחבלים ומעבירים סחורות. אגב, קראנו על שיחרור מחבלים מפורומים של חמאס, כי אצלנו זה הושתק.
מתי הייתם הכי קרובים להחזרת הבנים?
בשנת 2015 נחתם הסכם עם תורכיה, בנושא צינור הגז והעברת סחורות לעזה דרך נמל אשדוד. שר הביטחון דאז, משה (בוגי) יעלון, הכניס את עניין החזרת הבנים כתנאי באותו הסכם. אלא שאז “זרקו” את בוגי והוציאו את עניין הבנים מההסכם. בגלל שיברון הלב, אביו של אורון שאול נפטר. עשינו בלגן ואז ביבי יצא עם פוסט ברשתות החברתיות, ששתי המשפחות פועלות נגד האינטרסים של ישראל. הבנת איפה אנחנו נמצאים? הפכו אותנו לאויב, והכל עבור השקט המדומה. זה מצב אבסורדי, שכואב לנו מאוד.
את אופטימית לגביי החזרת הגופות?
בהחלט. אבל אני לא חושבת שהמילה “אופטימית” מתאימה כאן. יש לנו אחריות להחזיר את הבנים הביתה. כך צה”ל הבטיח וכך גם המדינה. אנחנו נחזיר אותם הביתה, עם עזרת המדינה והממשלה או בלעדיה.