שורד אמיתי: לאחר 738 יום בשבי, הצליח החייל החטוף מתן אנגרסט, לישון בפעם הראשונה לאחר שנתיים, בבית החולים איכילוב, אליו התפנה לבדיקות, כשלצידו הוריו, ענת וחגי אנגרסט מקריית ביאליק.
מהמעט שהצליח לספר לנציגי צה”ל, הוריו, אחיו והצוות הרפואי בבית החולים, עולה תמונה קשה של מסכת העינויים אותה עבר, בשל היותו חייל צה”ל. מהרגע שנחטף פצוע קשה מהטנק בנחל עוז, הוא עבר לינץ’, התעללויות, עד שאיבד את ההכרה ונלקח לעזה, לסיוט של חייו. הוא חי במנהרות, כיסו את ראשו בשקים שחורים וגררו אותו ממקום למקום. בכל פעם שהפצצות צה”ל היו בקרבת מקום, הוא היה מקבל מכות וסנקציות מידי שוביו. באחד הימים הפצצות צה”ל פגעו במנהרה בה שהה יחד עם שבויים אחרים. קירות המנהרה קרסו עליו ועל חבריו החטופים, והם נאלצו לקום מתוך ההריסות לנסות לעלות למעלה, לפני שיחנקו מהאבק.
מהמידע הרפואי נכון להיום, הוא נפגע בעינו ויהיה זקוק לניתוחים, יש לו צלקות בידיים ובאצבעות, לאחר שנקשר בידיו וברגליו לבלון גז, כדי שיפגע בעת הפצצה ישירה. במשך מספר חודשים הוא היה במנהרה חשוכה מבלי לראות אור יום. בשל היותו חייל, הוא ספג מכות והתעללויות וחי בפחד מתמיד מדי יום. שוביו שמו אותו בבידוד ובמשך מספר חודשים הוא עבר עינויים קשים, כדי שימסור להם מידע ביטחוני, תוך חיבור למצברים ומכות חשמל עד לאיבוד הכרה.
מתן אנגרסט, שנחטף בגיל 20, סבל מאסטמה כרונית וקוצר נשימה, מה שהיקשה עליו לנשום מתחת לאדמה. במסגרת ההתעללות בו, לא נתנו לו שוביו ללכת לשירותים ימים ארוכים ועשו זאת רק מתי שרצו, ולא על פי בקשת מתן אנגרסט.
אלפים מתושבי קריית ביאליק, חבריו ואוהדי מכבי חיפה, באו לרקוד ליד ביתו בשכונת גבעת הרקפות, בחגיגות שמחת תורה ויצרו קרנבל של שמחה.

חיבוק משפחתי ראשון עם אחיו בנוכחות ההורים. צילום: רפי בן חקון לע”מ

חגיגות שמחת תורה ליד ביתו של מתן אנגרסט בגבעת הרקפות, עם אלפי תושבים ואוהדי מכבי חיפה. צילום: דוברות העירייה.
