בלשים ביצעו חיפוש לא חוקי

התנהלות בעייתית: תושב עכו ללא עבר פלילי, הגיש לבית המשפט לתביעות קטנות בעיר, תביעה נגד משטרת עכו, בגין ביצוע חיפוש ללא צו בדירתו, תוך השפלתו לעיניי שכניו. לדבריו, הבלשים שהגיעו לביתו טעו בכתובת, ביצעו את צו החיפוש שהיה בידם, בכתובת הלא נכונה.

בתביעה טען התובע: “תביעה זו מוגשת, בגין מסכת אירועים חמורה של פלישה כוחנית לביתו של התובע, תוך חריגה מוחלטת מסמכות, רשלנות מודיעינית בסיסית, הטעיה מכוונת בשטח, הסתרת ראיות, החתמה במרמה תחת לחץ, שלילת זכויות חוקיות, וניסיון טיוח ממוסד ובוטה של המחדל בתחנת המשטרה”.

לטענת התובע, בתאריך 16 ליוני השנה, הוא עלה במדרכות לדירתו, כאשר לפתע שני בלשים חמושים עצרו אותו והודיעו לו, שבאו לעשות חיפוש בדירתו. לבקשת התובע, אחד הבלשים הזדהה ואז הוא ביקש לראות את צו החיפוש. לדבריו, בקשה זו גרמה לשינוי היחס של הבלשים כלפיו, שהצמידו אותו לקיר, ערכו עליו חיפוש באגרסיביות ובכוחניות. זאת תוך כדי צעקות ויצירת מהומה במסדרון הבניין, לעיניי השכנים שעברו במקום. “השכנים ונחשפו למחזה המשפיל. וכתוצאה מכך, נפגע שמו הטוב של התובע בקהילת מגוריו, ללא עוול בכפו. כיום, שכניו לכל הפחות חושדים או בטוחים, כי מדובר ב”עבריין ופושע” שפשטו על ביתו, והתובע נאלץ להתהלך בבניין מגוריו בתחושת בושה קשה ומבוכה עמוקה. עד כדי כך, שהוא מתבייש להביט בפניהם של שכניו. יש להדגיש בדיעבד, שכל זה נעשה ללא צו תקין וחוקי, לכן התובע לא היה אמור לעבור כלל את כל החוויה הנוראית הזו. כפי שהתברר שוב בדיעבד, יצירת המהומה והטלת האימה בשלב כה מוקדם, נועדו לבלבל ולהפחיד את התובע, כדי למנוע ממנו לעיין בצו החיפוש כראוי, ולגלות שהצו הונפק בכלל עבור בית מספר 4 ולא עבור בית מספר 6, שבו הם נמצאו באותם רגעים”.

לטענת התובע, הוא שאל שוב ושוב מדוע הם עורכים את החיפוש, אבל הבלשים התעלמו ממנו וגם הודיעו לו, שהוא מעוכב, מבלי להודיע לו מדוע. בשלב מסוים כנראה הבלשים הבינו, שהגיעו לבניין הלא נכון, אך הם המשיכו בחיפוש. הם גם לקחו מהתובע את המפתחות וניסו לגלות מחסן בבעלותו, למרות שהוא הודיע להם, שאין בבעלותו מחסן בבניין. הבלשים, כך לדבריו, ניסו לפתוח עם המפתחות שנטלו ממנו שלא כדין, מחסן מחסן בבניין, אך נכשלו.

בסיום הציגו לו הבלשים מסמך, שלטענתם נקבע, שהם לא מצאו כלום בדירה. בפועל נדרש התובע לחתום על מסמך, שהוא וויתר על עדים במהלך החיפוש ושלא נגרם לו נזק. כיוון שהיה מבולבל מהתנהלות הבלשים וחרד, לא שם התובע לב, לאותיות הקטנות וחתם על המסמך.

כעבור יומיים פנה התובע לתחנת המשטרה וביקש לקבל לידיו העתק של צו, שלא נמסר לו ביום החיפוש, לדבריו, כדי להסתיר את הטעות בכתובת. בתחנה סירבו לתת לו העתק של הצו וכל ניסיונותיו להשיג את הצו נכשלו. לבסוף אכן קיבל התובע את העתק הצו, שעליו היה רשום הכתובת הנכונה ולא הכתובת בה ביצעו הבלשים את החיפוש.

התושב מבקש, שתחנת עכו תפצה אותו בגין הפגיעה בזכויותיו, בשמו הטוב ובעוגמת הנפש העמוקה שנגמרה לו, הבושה, הטרטורים, החרדה והפחד, בפיצוי בסך 39.900 שקלים. טרם הוגש כתב הגנה.