לאחר 15 שנים פרשה אורה זק מתפקיד יו”ר “יד לבנים”

משכמה ומעלה: בזמן שישנתם, העבירה אורה זק, בשקט בשקט, את תפקיד יו”ר “יד לבנים” בקריית ביאליק, לאחר 15 שנים מוצלחות בתפקיד, במקביל להיותה גם יו”ר עמותת סיירת הצנחנים, בה נהרג בנה צחי זק ז”ל, בחודש אוגוסט 1981, לפני 44 שנים. בכך סגרה אורה זק עוד פרק מכובד בחייה, לקראת הגיעה או טו טו לגיל 90. אם חשבתם, שהיא תפרוש לתמיד מארגון “יד לבנים” בקריית ביאליק, טעות בידיכם. היא נשארה חברת הנהלה ותמשיך לתת מזמנה, ניסיונה וקשריה, ולא בכדי היא נחשבת לאמא של המשפחות השכולות. בשנת 2024 הוענק לאורה ז’ק, פרס “האוסקר” של אורט ישראל, על תרומתה כיו”ר סניף “יד לבנים” בקריית ביאליק, כמו גם תואר “יקיר העיר” קריית ביאליק, שהוענק לה ע”י העירייה.

במשך 32 שנים הייתה אורה זק, אשת חינוך בקריית ביאליק ותחת ידיה עברו אלפי תלמידים בתפקידיה כמורה, מחנכת ומנהלת בית ספר. בצניעותה הרבה, העדיפה להיות בצילו וכאשת סודו, של דני זק ז”ל, ראש העיר השני של קריית ביאליק, במשך 20 שנים רצופות, בהן עיצבה העיר את דרכה. עם פטירתו של בעלה, דני זק ז”ל,  ב-5 ספטמבר 2009, לכולם היה ברור, כי רעייתו אורה, תעבור לקדמת הבמה ותיקח תפקיד משמעותי נוסף בחייה, וכך, תוך מספר חודשים התמודדה לתפקיד יו”ר “יד לבנים”, תפקיד אותו עשתה בהתנדבות עד השבוע שעבר.

עיקר גאותה של אורה זק, היא משפחתה הענפה, בה גידלה 5 ילדים, זכתה ב-16 נכדים והפכה לסבתא רבתא עם 6 נינים. מותו של בנה צחי ז”ל, איש סיירת הצנחנים, הוביל אותה אל משפחת השכול, ואז גמלה בלבה ההחלטה, לתת את נפשה לטובת המשפחות השכולות, עימן היא מזדהה בכאבן כאם שכולה, מאז היותה בת 45. בקריית ביאליק רשומים כיום 152 חללים, כולל נפגעי פעולות האיבה, שבהחלטה מושכלת של העירייה, החליטה להנציח את זכרם במשותף, ביום הזיכרון לחללי צה”ל.

אנדרטת הנופלים החדשה, שהוקמה בתקופת אורה זק. צילום: שי וקנין, רשתות חברתיות, לפי ס’ 27א’.

בשבוע שעבר, נערך טקס קצר במשרדו של ראש העיר, אלי דוקורסקי, בה הודה לאורה זק, על שנים רבות של פעילות למען המשפחות השכולות, תוך עבודה משותפת עם העירייה. באותו מעמד הועבר תפקיד יו”ר “יד לבנים”, לאילן שדות, אב שכול בעצמו. במהלך שנות תפקידה, הוחלפה אנדרטת הנופלים בשדרות ירושלים והוקם גן מסביב, נחנך “פארק הבנים” בשכונת אפק, לזכר בני העיר שנפלו, שופץ בית “יד לבנים” ברחוב אפרים, נערכו מפגשים עם משפחות הנופלים, נערכו מפגשים להורים שכולים שהגיעו לגבורות (גיל 80) והופקו אלבומים ל-100 משפחות חיילים.

יש לך עוד חלום אחד שלא מומש?

החלום שלי הוא החלום של כל המדינה, לראות את כל החטופים חוזרים.

מה היה המוטו שלך בכל שנות ההתנדבות?

האדם טוב מלידתו וכל אחד יעשה את הטוב לעצמו ולזולת.

מתי תנוחי ותעשי לעצמך?

כשארגיש שאני לא צעירה יותר.

אבל את לא צעירה.

אני כן.

אורה ודני זק ז”ל. עשרות שנים של חיים משותפים ועשייה רבה. צילום: רשתות חברתיות, לפי ס’ 27א’.