אישה אובדנית שוחררה לביתה והציתה את עצמה למוות

סיפור מהחיים: צעירה כבת 40, שהגיעה לחדר מיון כשהיא פצועה וחסרת הכרה, שוחררה למרות אזהרות מפורשות על אובדנות, ולמחרת הציתה את עצמה למוות. כך נטען בתביעה אותה הגישו הוריה, באמצעות עורכי הדין אביחי ויונתן יהוסף, לבית המשפט המחוזי.

על פי כתב התביעה, המנוחה (40) סבלה משורה של הפרעות נפשיות, ובהן סכיזופרניה, הפרעה דיסוציאטיבית והפרעת אישיות גבולית. היא אושפזה בעבר מספר פעמים, לרבות אשפוזים בכפייה, בין היתר בעקבות ניסיונות התאבדות.

בשנים שקדמו למקרה, התמודדה המנוחה עם הליך פלילי, בגין תקיפת עובדת סוציאלית, אשר העמיק את מצוקתה הנפשית. בתקופה שקדמה לאירוע הוחלף לה טיפול תרופתי, שלא היטיב עימה, ובשבועיים שלפני הגעתה לבית החולים, כמעט שלא אכלה, מיעטה לישון והפגינה הידרדרות תפקודית חריפה.

ביום האירוע הובאה המנוחה לבית החולים, לאחר שנמצאה פצועה וחסרת הכרה ברחוב. בת דודתה, שליוותה אותה, התריעה בפני הצוות הרפואי, כי היא מצויה במצב נפשי קשה וכי קיים חשש ממשי שתפגע בעצמה. בעקבות הדברים הועברה המנוחה למיון הפסיכיאטרי בבית החולים, לצורך הערכה דחופה. במקביל הוזעקה אימה למקום.

על פי התביעה, במהלך הבדיקה הזהירו האם ובת הדודה באופן מפורש, את הצוות הרפואי משחרורה לביתה, זאת מדאגה לשלומה. בנוסף, העידה המנוחה עצמה, כי ניסתה להצית את עצמה כחצי שנה קודם לכן.

למרות האזהרות המפורשות והעבר האובדני, שוחררה המנוחה לביתה. בתחילה, כך נטען, ביקש הרופא מהאם לקחת אחריות ולהשגיח על בתה, אך זו סירבה. לאחר מכן התקשר הרופא לאב, אשר לא היה מעורב באירועים, ובשיחה קצרה ביקש ממנו ללוות את בתו, מבלי לפרט בפניו את מורכבות מצבה. האב, על פי הנטען, נענה לבקשה.

לדברי עורכי הדין יהוסף, בהמשך נרשם במסמכים הרפואיים, כי ההורים הסכימו לקחת אחריות להשגחה, אף שלטענתם לא כך היה. על בסיס רישום זה שוחררה המנוחה לביתה.

למחרת היום, פחות מ-24 שעות לאחר שחרורה, שפכה המנוחה על עצמה כשני ליטרים של דלק והציתה את עצמה. כעבור יומיים נפטרה מפצעיה.

אל כתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית של ד”ר נפתלי מדר, מומחה לפסיכיאטריה, אשר קבע, כי בהגיעה לבית החולים נשקפה למנוחה סכנה ברורה ומיידית לאובדנות, וכי ההחלטה לשחררה, התקבלה בניגוד לסטנדרטים המקצועיים.

לדבריו, התמונה הקלינית, שעמדה בפני הצוות הרפואי, כללה מצב פסיכוטי פעיל, מחשבות שווא של אשמה, אי שקט ניכר, פגיעה בשיפוט ובבוחן המציאות, לצד היסטוריה של ניסיונות התאבדות והידרדרות תפקודית חריפה, שהתבטאה בחוסר אכילה, מיעוט שינה והתבטאויות של ייאוש. לדברי המומחה, עצם העובדה, שהמנוחה חיה לבדה וללא מערכת תמיכה יציבה, החמירה את הסיכון האובדני.

המומחה הדגיש, כי שילוב נתונים זה יוצר רמת מסוכנות אובדנית גבוהה ביותר, המחייבת הערכת סיכון מקיפה ואינה מאפשרת הסתמכות על התרשמות רגעית בלבד. לדבריו, במצב כזה, היה על הצוות הרפואי לשקול אשפוז, ואף אשפוז כפוי, במיוחד לאחר שהמנוחה סירבה להמשך אשפוז מרצון.

עוד ציין ד”ר מדר, כי ההסתמכות על הצהרתה של המנוחה, כי אינה מתכוונת לפגוע בעצמה, מהווה טעות מקצועית, שכן מדובר בגישה, שאינה מוכחת ואף מוכרת בספרות הרפואית כבלתי יעילה. לדבריו, הצהרה כזו אינה יכולה לגבור על נתונים אובייקטיביים, כגון ניסיון אובדני קודם, מצב פסיכוטי פעיל והידרדרות תפקודית.

המומחה הוסיף כי לא ננקטו צעדים בסיסיים להפחתת הסיכון, לא בוצעה הערכת מסוכנות מובנית, לא ניתנה מעטפת השגחה מתאימה, ולא נבנתה תוכנית טיפול או הגנה למניעת פגיעה עצמית. לדבריו, במצב דברים זה, שחרור המנוחה לביתה, היווה סטייה מהותית מהסטנדרט הרפואי.

לדבריו, אילו הייתה המנוחה מאושפזת ומטופלת בהתאם לכללים המקצועיים, ניתן היה למנוע את מותה.

בתביעה, שהוגשה בימים אלה לבית המשפט המחוזי, מבקשים עורכי הדין יהוסף מבית המשפט, להורות לקופת חולים כללית ולרופא המטפל, לפצות את המשפחה על אובדנה הנורא, עד לגובה סמכותו של בית המשפט, 2.5 מיליון שקלים.  טרם הוגשו כתבי הגנה.

האח הצעיר עו”ד יונתן יהוסף, מצוות הסנגוריה של משפחת המנוחה. צילום: רומן חרמר – שרי מדיה, לפי ס’ 27א’.