תוצאות הבחירות האחרונות והפלונטר שבהרכבת ממשלה חדשה ויציבה, גורמים ללא מעט שינויים בעמדות המסורתיות של חלק מנבחרי הציבור. יו”ר וועד קרית חיים, שלמה אוחיון, איש “ליכוד” וותיק, פתאום אינו פוסל אפשרות להקמת ממשלת אחדות רחבה, שתכלול את כל המפלגות היהודיות, כולל “המחנה הדמוקרטי”. “אני שומע שהאחד מחרים את השני, וזה נורא בעיניי”, אומר אוחיון. “אסור לפסול את המפלגות הדתיות והחרדיות, וממש כך, זה לא לעניין לפסול את גוש השמאל. כולנו יהודים וכולנו אוהבים את המדינה הזו, אז למה שלא נשב יחד? אין לנו ארץ אחרת וההבדלים לא כאלה גדולים”.
מה עם “הרשימה המשותפת”?
אותם אני לא רוצה בממשלה. במקום לדאוג לערבים הישראלים, הם דואגים לאלו מעזה. הם מדברים על זכות השיבה, מה יש לנו לשבת איתם?
כאיש ימין, אתה רואה ממשלה עם השמאלנים?
למה לא? איזו סיבה יש להם להודיע, שלא יישבו יחד עם החרדים?
ליברמן מעוניין להקים ממשלה של “הליכוד”, “כחול-לבן” ו”ישראל ביתנו”?
איני חושב שזה ריאלי. אסור לו לפסול את הדתיים והחרדים. אפשר לשבת יחד ולמצוא פיתרונות.
נראה, ש”הליכוד” בפרט וגוש הימין בכלל, ירדו מאוד בכוחם בבחירות האחרונות?
לולא התיקים של נתניהו, גוש הימין היה לוקח 70 מנדטים. יש עליהום אדיר על ביבי, ועדיין בני גנץ אינו יכול להקים ממשלה בלעדיהם.
נתניהו צריך להמשיך לכהן כראש ממשלה, גם אם יוגשו נגדו כתבי אישום?
עד שאין פסק דין סופי וחלוט, הוא יכול להמשיך. מעבר לכך, בבתי הכלא לא יושבים חפים מפשע? אני רוצה להאמין בבתי המשפט, אבל גם שם יש תקלות, ואני שואל את עצמי, אולי יש תקלה בכל תיקי נתניהו? ראש הממשלה זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו. בכל מקרה, הפיתרון הוא אחד, ממשלת אחדות יהודית. איני רואה אופציה אחרת.