ההיסטוריה של “קבלה לעם”

תנועת “בני ברוך – קבלה לעם” היא תופעה ייחודית בעולם הרוחני של המאה ה-21. היא מבוססת על רעיונות עתיקים בני אלפי שנים, אך מציגה אותם בשפה עדכנית ונגישה לכלל האוכלוסייה. במאמר זה נסקור את הרקע ההיסטורי, המבנה הארגוני, והחזון של קבלה לעם, תוך בחינת מאפיינים מדעיים-חברתיים הרלוונטיים להבנת התנועה ודרכי פעולתה.

שורשים היסטוריים מהרב אשלג עד הרב לייטמן

הבסיס הרעיוני של קבלה לעם נטוע בכתבי הרב יהודה לייב הלוי אשלג (1884–1954), שנודע בכינויו “בעל הסולם” בשל פירושו הנרחב ל”ספר הזוהר”. הרב אשלג חתר להפוך את חכמת הקבלה לנגישה לציבור הרחב, מתוך אמונה שהדור שלו זקוק לאור הרוחני הזה כדי להתמודד עם אתגרי הזמן.

בנו, הרב ברוך שלום הלוי אשלג (הרבש), המשיך בדרכו, ולצדו למד שנים רבות תלמידו הרב ד”ר מיכאל לייטמן, שהקים את תנועת בני ברוך בסוף שנות ה־90. התנועה נושאת את שמו של הרב ברוך כאות הוקרה.

החזון להנגיש את חכמת הקבלה לכל אדם

קבלה לעם מציבה לעצמה יעד ברור והוא להפיץ את חכמת הקבלה באופן אוניברסלי, ללא מחיצות של מגדר, דת, גיל או רקע תרבותי. זוהי תזוזה חדה מגישות קבליות שמרניות, שרואות בלימוד הקבלה פריבילגיה של גברים נשואים מעל גיל 40 עם רקע הלכתי.

הרב לייטמן טוען, בעקבות מקורות קבליים, שכיום העולם נמצא בשלב בו כלל האנושות בשלה ללימוד החכמה הרוחנית, ולכן נדרש שינוי בתפיסה ובשיטות ההנגשה.

מבנה ארגוני: ממדיה ועד חינוך

תחת השם ” קבלה לעם“, התנועה מפעילה מגוון רחב של מוסדות: עמותה רשומה בישראל, מכללה ללימוד קבלה עם סילבוס סדור וקורסים מקוונים, ערוץ טלוויזיה פעיל (ערוץ 66 בלוויין) – עם שידורים חיים בעברית, רוסית, אנגלית ועוד, הוצאה לאור של ספרים וכתבים מתורגמים לעשרות שפות, קמפיינים בין-לאומיים, כנסים, ומפגשי לימוד פנים-אל-פנים.

התנועה פועלת גם ברחבי אירופה, אמריקה הדרומית, צפון אמריקה, רוסיה, יפן ואפילו אפריקה – באמצעות שלוחות מתורגמות.

עקרונות ליבה של אהבת הזולת כחוק טבע

בליבת הפעולה של בני ברוך עומד העיקרון של “ואהבת לרעך כמוך”. לא רק כסיסמה מוסרית, אלא כעיקרון אוניברסלי המניע את הטבע כולו. לפי תפיסת הרב לייטמן, העולם שואף לאיזון והרמוניה, והדרך של האדם להשיג איזון פנימי היא על ידי שינוי מהאגו לטובת נתינה.

עיקרון זה, על פי גישת קבלה לעם, ניתן להוכחה במונחים פסיכולוגיים, ביולוגיים, ואפילו פיזיקליים. והוא מהווה גשר בין חכמת הקבלה לבין מדעי המורכבות והמערכות.

יחס למדע ולשפה מודרנית

אחד המאפיינים הבולטים של קבלה לעם הוא שילוב בין שפה מדעית לבין שפה מיסטית. הרב לייטמן, ד”ר לביוקיברנטיקה רפואית, מדגיש בספריו ובשיעוריו את הקשר בין חכמת הקבלה לבין תחומי מדע מודרניים כמו: תיאוריית המידע, מערכות מורכבות, מדעי המוח והתודעה, ביולוגיה של חיבורים.

שימוש בשפה הזו מאפשר להנגיש את התכנים לא רק למאמינים, אלא גם לחוקרים, מהנדסים, אנשי חינוך ורוח כאחד.

קהילה מגוונת, גלובלית ופעילה

קהילת בני ברוך מונה אלפי תלמידים פעילים בארץ ובעולם. חלקם מגיעים מרקע דתי, אך רבים מהם חילונים לחלוטין, המחפשים עומק ותכלית בעולם משתנה. הקשר בין הלומדים נעשה גם ברמה הפרטית (קבוצות לימוד, סדנאות) וגם ברמה גלובלית עם כנסים בינלאומיים, תרגומים סימולטניים, ופעילות התנדבותית.

הקהילה מהווה לא רק מסגרת לימודית, אלא גם מרחב חברתי תומך, שבמרכזו ניסיון ליישם בפועל את עקרונות החיבור והערבות ההדדית.

אתגרים וביקורת: כת או מהפכה רוחנית?

בצד ההצלחה של קבלה לעם, קולה נשמעת גם ביקורת. יש המכנים את התנועה “כת”, בשל הדומיננטיות של המנהיג והמחויבות הגבוהה של חבריה. אחרים תוהים על ההפרדה מהממסד הדתי ועל הדרך הלא-מסורתית בה מועברת הקבלה.

עם זאת, תומכיה טוענים כי אין כאן דוגמה לכת, אלא למודל חדש של תנועה חינוכית־רוחנית שמבקשת להציע פתרון למצוקת הזהות, הניכור והבדידות הרווחים בעידן המודרני.

“בני ברוך – קבלה לעם” אינה רק תנועה ללימוד חכמת הקבלה. מדובר בגוף חינוכי־רוחני המתיימר להציע חלופה עולמית לגישות אינדיבידואליסטיות. על רקע קריסת מוסדות מסורתיים והתרחקות מהדת, קבלה לעם מציעה גישה מאחדת, המבוססת על חוקים קבליים עתיקים ושפה מדעית עכשווית. בעידן של בלבול ערכי וחרדה קיומית, תנועה זו מצליחה למשוך קהל מגוון החפץ במשמעות ובהתפתחות פנימית.