בבית הדין הרבני, שמעו כבר מאות סיפורים על בגידות, אבל על סיפור שכזה, הם מתקשים להחליט מה לעשות, האם ראוי להזמין מתקשרת למתן עדות.
שני בני זוג בתחילת העשור הרביעי לחייהם, נישאו לפני כעשור. הבעל איש משכיל ומועסק כמנהל סניף בנק של “לקוחות זהב”- לקוחות מועדפים. האישה פסיכולוגית, שלא עסקה במקצוע. חייהם התנהלו על מי מנוחות עד שכנראה בשל חוסר מעש, הבידוד, הקורונה והסגרים למיניהם, שלחו את האישה למתקשרת.
הביקור אצל המתקשרת מסתבר, לא היה חד פעמי. בעידוד אחת מחברותיה, האישה נהגה ללכת אליה פעמיים שלוש בחודש. באחת הפעמים הטיחה המתקשרת באישה “בעלך בוגד בך”. מאותו יום חייה השתנו.
הבעל, באמצעות עורכת הדין שרין סולן טען, כי אישתו הקליטה את המתקשרת מאשימה אותו בבגידה ובידו נמצאת הקלטה. עו”ד סולן הסבירה ללקוח שלה, כי לא יהיה מנוס מלזמן את המתקשרת למתן עדות.
בפני בית הדין הרבני הונחה בקשה כבר לפני חודש למתן עדות של המתקשרת. בית הדין טרם נענה לבקשה וביקש הבהרות משני הצדדים. כידוע, בתיקי גירושין, לא מעט זוגות מסתייעים בעיצות רבנים, קוראים בקפה, מתקשרים וקמעות, כדי לגבש את ההחלטה אם להמשיך את הנישואין או להפסיק.
לפני מספר שבועות הוגשה הבקשה לגירושין, אבל הבעל הפתיע וטען, כי הוא מבקש שלום בית. “אין למתקשרת מושג מהחיים שלה. אני לא בוגד, לא בגדתי ואני אוהב את אישתי ורוצה לחיות איתה, היא אם שני ילדיי”.
האישה לעומת זאת נחושה לממש את הזכות שיש לה להפסיק את הנישואין. “אני חושבת, שבעלי משתמש בטריק ידוע, כדי לא להיות מוכרז בוגד ולהיות חייב בכתובה. לכן הוא טוען לשלום בית”. האישה גם העבירה מסר סמוי, לפיו המתקשרת רק “הרימה לה” וכי בידיה הוכחות, שלא כדאי שיחשפו בבית הדין ולאחר מכן במקום עבודתו של הבעל.
