הסופר והמשורר החיפאי ישראל לוי הוציא את סיפרו השישי

ערב השנה החדשה, הוציא המשורר והסופר החיפאי, ישראל לוי, את סיפרו השישי ״עבאס 10״, המבוסס על זיכרונות ילדותו בחיפה, המתרחש בקיץ 1948, בימים הראשונים של המדינה.

ישראל לוי, חיפאי, בעברו קצין ביטחון במטוסי אל-על, מומחה באמנות לחימה, קראטה (דאן 8), מרצה לעיצוב גרפי ופירסום במכללת ויצ”ו, בעלים של משרדי פירסום בחיפה ובתל-אביב ויועץ שיווק ומיתוג. במקביל לעבודתו בפירסום, החל ישראל לוי לשלוח ידו בכתיבה, בתחילה כתב שירים וסיפורים קצרים אותם איגד בספריו “בלוזן 1″ ו”בלוזן 2”, ואחריהם סיפרי פרוזה, ביניהם “32 ימים עם עמית שארמה בהודו״, “שנגראי”, “קרדום” ו”עבאס 10″, אותו סיים והחל למכור בימים אלו. הספר “קרדום” מופץ גם באנגלית באמזון. את ספריו משווק ישראל לוי באתר www.atsoobooks.co.il. ואת סיפרו “עבאס 10” באתר www.abas10.co.il בתחילת חודש פברואר תתקיים השקה ושיח על הספר בחיפה.

עבאס 10 הוא סיפור דוקו-עלילתי, המבוסס על זיכרונות ילדותו של ישראל לוי, בן למשפחת עולים מבולגריה, שנולד וגדל ברחוב עבאס בחיפה. זהו רחוב בו גרו בשכנות משפחות יהודיות וותיקות, משפחות עולים ומשפחות ערביות וותיקות.

עבאס 10 נכתב בהשראת אירועים, חוויות, מקומות ואנשים אמיתיים, ויוצר פסיפס תקופתי של העיר: מנזר נצרת, המערות, בית הספר ״הגפן״, נמל חיפה, הימאים, החוף השקט ועוד, זאת לצד תיאור חי ונושם של תקופת הצנע והמעברות, אורחות החיים, הצבעים, הטעמים, השפות והריחות שאייפיינו את חיפה כולה ואת הרחוב בפרט.

מיפגש מיוחד של הסופר ישראל לוי, בעת שהעניק את סיפרו “שנגראי”, לשר התרבות חילי טרופר. צילום: עצמי

העלילה, פרי דמיונו של הכותב, עוסקת בד בבד בידידות הנרקמת בין ויקו בן העשר, שעלה עם משפחתו מבולגריה, ובין יסמין, בת למשפחה ערבית-נוצרית המתגוררת בשכנות, ברחוב עבאס 10 בחיפה, ובסיפור התקופה.

הקורא נע בין סיפורה של משפחת העולים המתמודדת עם קשיי קליטה, פרנסה דחוקה ושוני תרבותי, ובין המשפחה הערבית הוותיקה שהגיעה מהכפר. שתי המשפחות נקלעות לקונפליקט תרבותי-משפחתי, המאלץ אותן לבצע בחירות כואבות.

דמותו של ויקו מבוססת על אחיו של ישראל, דוד לוי ז״ל, ועל זיכרונותיו שלו עצמו. דמותה של יסמין היא פרי דמיונו. האירועים בספר והדמויות המתוארות בו, נכתבו בהשראת דמויות ואירועים אמיתיים, שזכו לטיפול ולתיבול מיוחד כדי להתאימם לעלילה.

את הספר הקדיש הסופר ישראל לוי, לזיכרם של אביו, ניסים לוי ז״ל, שנפטר בארץ לא לו, אימו שרה לוי ז״ל, שידעה לאהוב גם בימי עוניה, ואחיו דוד לוי ז״ל, שהיה לו כאב והלך בטרם עת. הספר הוקדש גם לרעייתו נגה, ילדיו ונכדיו, ולכל אלה שהגיעו לארץ בשנות ילדותה, נלחמו במלחמת קיום אכזרית ויכלו לה.