הפיצה שקרים על אדם נשוי שיוצא עם אחרת
אני לא בוגד: תושב קריית ים, הגיש לבית משפט השלום בקריות, תביעת לשון הרע נגד אישה, תושבת העיר, שלדבריו הכפישה אותו וסיפרה לאישתו, שהיא ראתה אותו עם אישה אחרת בחוף קריית חיים. התובע טוען, שלא היו דברים מעולם ואף צירף לתביעה סרטון אבטחה, שמוכיח לדבריו, שביום הנטען הוא לא היה בחוף עם אישה אחרת.
התובע, נשוי ואב לילדים טוען, כי הנתבעת יחד עם אישה אחרת, נטלה חלק במסע הכפשות נגדו: “עניינה של תביעה זו, בסדרת פרסומי לשון הרע, כוזבים שהפיצה הנתבעת כנגד התובע, ולפיהם נצפה התובע כביכול בחוף הים בחברת אישה זרה, יצא ושב עימה אל רכבו, טענה בדויה מיסודה, אשר הופרכה באופן מוחלט בצילומי מצלמות אבטחה. תביעה זו עניינה אחריותה האישית של הנתבעת בגין הפרסומים שמסרה ובגין חלקה במעשה”.
לטענת התובע, הנתבעת יחד עם אישה אחרת, פנתה בחודש יוני 2026 אל אישתו, אל אחות אישתו ואנשים נוספים, וסיפרה להם, שראתה את התובע בחוף בלנגה בקריית חיים, בחברת אישה זרה. “הדברים נמסרו כעובדה מוגמרת ובאופן חוזר. במשך כשבוע ימים ניהלה הנתבעת התכתבויות ושיחות ועידה בלתי פוסקות באמצעות אפליקציית וואטסאפ עם אישה נוספת ואשת התובע, ובמסגרתן שבה והפיצה, שוב ושוב, את הטענה הכוזבת, כי התובע נצפה בחוף הים בחברת אישה זרה. ההתכתבויות נמשכו ברציפות לאורך התקופה, וכל הודעה והודעה מהווה פרסום נפרד ועצמאי של לשון הרע”.
לדברי התובע, הטענות נגדו הועלו גם בשיחות קבוצתיות, בהשתתפותו, והנתבעת חזרה על הטענה, שהיא במו עיניה, ראתה את התובע עם אישה זרה בחוף.
לטענת התובע, בסופו של דבר, הנתבעת התנצלה בכתב על הדברים, תוך שהיא מודה בטעותה ומצטערת על הנזק שנגרם לתובע. “התנצלות זו מהווה הודאה מפורשת מצד הנתבעת, כי הפרסום היה כוזב וכי הנתבעת הייתה מודעת לכך”.
לטענת התובע, לזכות הנתבעת לא עומדות ההגנות של חוק לשון הרע, “אמת בפרסום” ו”תום לב”. עוד טען, כי מטרת הפרסומים היו לפגוע בו ולגרום לו נזק. לדבריו, הפרסומים היו בתקופה רגישה מבחינת התא המשפחתי, “וכתוצאה ישירה מן הפרסומים, נאלץ התובע לעזוב את ביתו, חווה השפלה צורבת בעיניי יקיריו, חרדה, עוגמת נפש קשה ופגיעה נפשית ממשית, תוך ששמו הטוב במעגל המשפחתי והחברתי נפגע אנושות”.
התביעה שהוגשה עומדת על 75 אלף שקלים. טרם הוגש כתב הגנה.