וועדת הביטוח הלאומי דנה בפגיעה בעבודה מלפני 35 שנים

במשך עשרות שנים שומעים תלונות על הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי, על הסחבת הארוכה וההתייחסות לתלונות הנפגעים. אבל נדמה, שבמקרה הזה, אפילו בית הדין האיזורי לעבודה “נדהם”, מהתייחסות הרופאים בוועדה, לנבדק שעמד מולם.

תושב הצפון, בשנות ה-60 לחייו, הוכר לפני כ-35 שנה כנפגע עבודה, לאחר שהרים משא כבד בעבודתו כחשמלאי רכב. לפני כ-5 שנים עבר ניתוח לכריתת דיסק בגבו ותבע להכיר בכך כ”החמרה במצבו”, בשל הפגיעה שהיתה לו בעבר בגב התחתון. וועדה של הביטוח הלאומי דחתה את בקשתו וגם וועדה רפואית לערערים טענה, שאין קשר, בין התאונה הישנה לניתוח, זאת בשל העובדה, שבמשך 31 שנים העובד לא התלונן על בעיות גב.

באמצעות עו”ד סאמי אבו ורדה, מומחה לתביעות ביטוח לאומי ונזקי גוף, הוגש עירעור לבית הדין לעבודה, שגם הוא נדחה ואז בעירעור שהוגש לבית הדין הארצי לעבודה, הוסכם בין הצדדים, שהתביעה תוחזר לוועדה, שתנמק מדוע אין היא רואה קשר, בין התאונה לניתוח שנעשה בגב שנים רבות לאחר מכן.

הוועדה שדנה בתביעה כתבה בהחלטתה, כי בתאונה הישנה שבה הרים העובד מצברים כבדים, הוא התלונן על כאבים בגב עליון ו”מסיבה שאינה ברורה לוועדה, הוכרה עפ”י פקיד התביעות כאבחנה של כאבי גב תחתון”. הוועדה דחתה את הקשר בין התאונה לניתוח.

בפנייה הנוספת לבית הדין בחיפה, טען עו”ד סאמי אבו ורדה, כי לוועדה לא הייתה סמכות לדון בתביעה שאושרה לפני 35 שנים. השופט אלכס קוגן, נשיא בית הדין לעבודה בחיפה, קיבל טענה זו וקבע כי התייחסות הרופאים להכרה בתביעה לפני שנים הייתה שגויה ואינה בתחום סמכותה, והדבר יוצר “קושי בקבלת מסקנות הוועדה”.

השופט קיבל את העירעור וקבע, כי התביעה תידון בפני הרכב חדש של וועדה רפואית בביטוח הלאומי, מבלי שהרופאים יקבלו לידם את הפרוטוקולים של הוועדות הקודמות וגם לא את פסקי הדין של בית הדין לעבודה.