סירב להסביר תנועות חשודות בחשבונו, וישלם מזונות גבוהים

הכנסה נוספת: קבלו סיפור עם שאלה משפטית, האם משמורת משותפת פוטרת את האב מתשלום מזונות לבתו, בעת שההפרש בין שכרו החודשי לבין שכרה החודשי של האם זניח? בשאלה זו דן לאחרונה ביהמ”ש לענייני משפחה, בתביעה אותה הגישה בשם האישה, עו”ד עינבר לב, נגד אבי ילדתם המשותפת של בני הזוג לשעבר.

השניים נישאו בנישואים אזרחיים בעשור הקודם, ושנה לאחר חתונתם, נולדה בתם היחידה. לדברי האישה, יחסיהם התערערו, לאחר שהאב החל לצרוך סמים מסוג קוקאין ו-MD, וזנח לחלוטין את אחריותו לגידול הילדה.

האישה טענה, כי הסמים יקרי הערך נרכשו מכספי מזומנים, שניתנו לגבר באופן חודשי ממקור בלתי ידוע. הגבר העדיף לטענתה, לרכוש את הסמים ולעשות בהם שימוש יומיומי, מאשר לדאוג לרווחת בתו ולטיפוח ביתם המשותף.

כפי שעולה מפסה”ד, הכנסתה של האישה עומדת על כ-10,000 שקלים נטו בחודש. לעומתה, זוכה הגבר לתלוש שכר גבוה במעט, בסך של 14,000 ש”ח, אך מעבר לו גם זוכה כאמור, להזרמות חודשיות של כספי מזומן לחשבונו.

הגבר הכחיש בכתב הגנתו את טענות האישה מכל וכל. לדבריו, חרף שעות העבודה הארוכות שנכפו עליו מתוקף תפקידו, הוא נהג מדי יום, עם שובו מהעבודה, לסייע בטיפול בילדה ובשאר מטלות הבית. לדבריו, אין הוא משתמש בסמים קשים, משום שהדבר היה מונע ממנו את היכולת לתפקד בעבודתו המורכבת ורבת האחריות.

באשר להכנסותיה של האישה, טען הגבר, כי בעבר היא נהנתה מקביעות בעבודתה, ושכרה היה גבוה בהרבה ממה שהיא מקבלת כיום. לטענתו, היא כלל לא פוטרה, אלא התפטרה, וזאת כדי “להצטייר כמסכנה בעיני הרשויות”.

במהלך הדיון המשפטי, דרשה עו”ד עינבר לב מהגבר, להציג בפני בית המשפט את דפי חשבון הבנק הפרטי אותו הוא מנהל. פירוט דפי החשבון העלה, כי הגבר אכן נהנה מהכנסה נוספת במזומן מדי לחודש לחשבונו, שמצטבר באופן שנתי, לכדי עשרות אלפי שקלים. עו”ד עינבר לב דרשה, שסכומים אלה ייכללו בתחשיב דמי המזונות.

בחקירתו בבית המשפט, סירב הגבר להסביר את הפקדות המזומן לחשבונו, אך טען, כי אין מדובר בהכנסה חודשית קבועה.

השופט מרדכי (מוטי) לוי, מבית המשפט לענייני משפחה, התייחס בפסק דינו, לסירובו של הגבר לחשוף את מקור הכספים במזומן הזורמים לחשבונו, וקבע כי יש להוסיפם למקורות הכספיים העומדים לרשותו.

בכפוף לכך קבע השופט לוי, כי על הגבר לשלם מדי חודש סכום של כ-2,300 שקלים מזונות לבתו, מיום הגשת התביעה ועד הגעתה לגיל 18. בזמן שירות חובה של הבת בצה”ל או בשירות לאומי, קבע השופט, ישלם הגבר שליש מהסכום. עוד קבע השופט לוי, כי חלקו של האב בהוצאות חריגות, הרפואיות והחינוכיות, יועלה לשיעור של 69 אחוז, ולא כמחצית, כפי שהיה נהוג עד אז בין הצדדים.

לדברי עו”ד לב, העלאת אחוז ההשתתפות של הגבר בהוצאותיה המיוחדות של בתו, עשויה לעתים לחצות את ה-2,000 שקלים בחודש, ועל כן פסק הדין עשה צדק, והיטיב מאד את מצבה הכלכלי של מרשתה.